לפני הרבה שנים רציתי ליצור ברשת מקום משלי.
מרחב שיתעד את המאכלים שעליהם גדלתי, שייתן ערך אמיתי למי שרוצה להכיר מקרוב את המטבח הפרסי – ולשמר את הידע הקולינרי המסורתי שיכול להיעלם כל כך בקלות עם השנים.
אז התחלתי לכתוב ולבשל את הבלוג שאתם קוראות וקוראים עכשיו.
הוא שלח אותי לחקור, לקרוא, להקשיב לאמא ולדודות – למתכונים, לחומרי גלם, ולרגעים שמבקשים זמן ויחס (ואם אתם פה, אתם כבר יודעים כמה אני חופר על זה 😉)
עם הזמן הרגשתי שאני רוצה לתת לכל זה ביטוי מוחשי יותר, וככה התחילו מפגשי הבישול – Joon ("נשמה", או פשוט כינוי חיבה למישהו אהוב בפרסית) עם מטופלים ומטופלות שלי, יחד בישלנו ולמדנו דרך המטבח הפרסי, ודרך הרפואה הסינית- עולמות שלמים שכולם אחד, ונותנים מקום חשוב לכח המרפא של המזון דרך מסורת.
ועכשיו הגיע תורם של "אוצרות המטבח הפרסי", מפגשי בישול פתוחים שעושים כבוד למטבח המדהים הזה ושמים בפרונט חומרי גלם מיוחדים ושילובים חכמים. המפגשים האלו הם לא (רק) סדנת בישול פרסי ולא (רק) ארוחה פרסית, הם שילוב של שניהם, כי עין פוגשת עין ולב פוגש לב. וזה מה שחשוב.
במטבח נודד שייפתח כמו רובוטריק במטבחים של אחרים נבשל יחד, נדבר על המזגים של חומרי הגלם ועל הכח המרפא שיש בהם. כמו בחדר הטיפול, גם כאן אני אוהב להסביר את ה"למה" של כל חומר גלם, לפרק את המאכל ולהרכיב אותו מחדש.
שלשום היה סוג של פיילוט – והוא היה מופלא. ביוזמתה של קרן, קולגה יקרה, התקבצה חבורה יפה של נשים, ונפגשנו לכמה שעות של חיבור למשאבים טעימים והזנת הלב. עפו שם מנות טעימות על שולחן גדוש בירק וסירים מהבילים. ולי עף הראש. בעיקר כי הרגשתי זכות גדולה לספר את הסיפור שלי ושל המשפחה המורחבת שלי, דרך המאכלים, המנהגים והמשמעות המיוחדת שיש להם עבורי. לא מובן מאליו בכלל.
בקרוב יהיו עוד כמה מפגשים כאלה של "אוצרות". קבוצות קטנות, מטבחים שמחים. סקרן וכבר מתרגש ממי שאפגוש שם.
למי שרוצה להתעדכן על מפגשי הבישול הבאים, פתחתי קבוצת ווצאפ שקטה (ולא חופרת!) לעדכונים,
לימים טובים אמן.
Comentarios